סירה על נהר הסיין וברקע המגדל המפורסם
מגדל אייפל סיור אייפל הוא מגדל ברזל בפריז, בירת צרפת, המתנשא לגובה של 330 מטר. המגדל נבנה בשנת 1889 בשאן דה מרס, ליד נהר הסן, והוא אחד האתרים המפורסמים בעולם. המגדל נקרא על שם המנדס גוסטב אייפל שבנה אותו. כשישה מיליון מבקרים פוקדים את האתר מדי שנה. נכון ל-2017 ביקרו בו למעלה מ-300 מיליון מבקרים. המגדל, בנייתו עוררה בזמנו התנגדות רבה, עד שנשקלקו, הוא כיום סימן ההיכר של העיר ושל מדינת צרפת כולה ובין הגברים המוכרים בעולם.
עד לשנת 1889 בה נחנך מגדל אייפל נחשב אנדרטת וושינגטון למבנה הגבוה בעולם. עם השנים השתנה במעט גובה המגדל לאור תוספות שונות של אנטנות.
היסטוריה
המגדל תוכנן תחילה להיבנות בברצלונה שבספרד, אך לבסוף הוחלט לבנות אותו בפריז לכבוד התערוכה העולמית של פריז שתוכננה לשנת 1889, לציון מלאת 100 שנה למהפכה הצרפתית. את התכנון להקמת המגדל הגה גוסטב אייפל, שהיה אדריכל ומהנדס במקצועו, בעקבות מחקריו על שימוש בפלדות מעולות לבניית גשרים. הרבה התנגדויות לבניית המגדל, ובהם מדינאים ואנשי רוח, שטענו שצורת המגדל אינה משתלבת סגנון הבנייה המקובל בפריז, שהוא סגנון מקושט ומסיבי ובנוי מאבן, לעומת מבנה המגדל שהוא, זווויתי, גבוה מאוד ועשוי ברזל. כמו כן חששו שבנייתו לא תושלם עד מועד פתיחת התערוכה, וכן מההשקעה הכספית הגדולה בבנייתו.
לאחר שתוכנית הבנייה אושרה על ידי ממשלת צרפת, על-אף ההתנגדות בציבור, התחייב אייפל לסיים את בניית המגדל במועד, וכך היה. הבנייה ארכה שנתיים, חודשיים וחמישה ימים, והמגדל נחנך ב-31 במרץ 1889, כשגוסטב אייפל טיפס את 1,665 המדרגות לקומה השלישית והתכבד בתליית הדגל הצרפתי על התורן. הוא נפתח לציבור ב-6 במאי. ההשקעה הכספית של הבנייה כוסתה בתוך שנה, ממכירת כרטיסי כניסה לתערוכה. בזכות טכניקת הבניה המחוכמת של אייפל, התנשא המגדל לגובה של 324, באותה עת המגדל הגבוה בעולם. מגדל אייפל החזיק בשיא זה זמן רב. כאשר הוצג לראשונה המגדל בתחרות, הוא עוד לא היה שלם אך עדיין ניצח בה.
הוויכוחים בעניין המגדל נמשכו בציבור הצרפתי, ובשנת 1909 כמעט שהחלו בפירוקו. אך לבסוף הוחלט להשתמש בו כתחנת אלחוט צבאית וממשלתית, והודות לכך ניצל המגדל. איפל היה מתוסכל וממורמר עקב הוויכוחים והביקורת, ונהג להתגורר ולהתבודד בחדר שבנה לבד בקצה המגדל. רק מאוחר יותר הבינו בציבור את ערכו של המגדל, הן כמתקנות תקשורת והן כאתר תיירות.
דעה מפורסמת נגד המגדל מיוחסת לאוסקר ויילד, המצוטט כמי שאמר שבבואו לפריז הוא היה רוצה להשתכן במגדל אייפל כדי שלא ייאלץ לחזות בכיעורו. כמו כן נאמר שהסופר גי דה מופאסאן נהג לאכול את ארוחת-הצהריים שלו מדי יום במסעדה שבמגדל "משום שזה המקום היחיד בפריז שאין רואים ממנו את מגדל אייפל".
ב-1912 הממציא פרנץ רייכלט מת בקפיצה מגדל תוך שניסה להוכיח את חליפת מצנח שהמציא.
כ-40 שנה, מפתיחתו ועד הקמת בניין קרייזלר בניו יורק ב-1930, היה מגדל אייפל המבנה הגבוה ביותר בעולם.
בספטמבר 1942 הוקם משדר של הטלוויזיה הגרמנית בראש המגדל
מאז הקמתו בוצעו בו שינויים ושיפורים רבים. ב-1900 נבנתה מרפסת נוספת בקומה השנייה, כ-20 מטר מעל המרפסת הראשונה. ב-197, על שיפוץ בעקבות שרפה שפרצה במגדל, הוכן הבסיס לאנטנה ובכך נוסף לגובה למגדל. ב-1983 הסתיימה בניית קומה עבור תחנת הטלוויזיה הצרפתית וכן מערכת מעליות חדשה. ב-1986 הותקנה מערכת התאורה הנוכחית של המגדל. כיום המגדל נמצא בצביעה מתמדת, כאשר שוקדים על המלאכה מדי יום, במשמרות של שתים 10 שעות.
במרץ 2022 הוצבה בראש המגדל אנטנת רדיו דיגיטלית חדשה, אשר הוסיפה לגובהו 6 נוספים.
הונאת מגדל אייפל
בשנת 1925, נוכל בשם ויקטור לוסטיג התפרסם בהונאה בה "מכר" את מגדל אייפל לכמה משקיעים, הוא זייף נייר מכתבים של ממשלת צרפת, ושלח למספר סוחרי גרוטאות מתכת הזמנה לישיבה סודית. בישיבה אמר ויקטור, שהציג את עצמו כסגן מנכ"ל משרד מגדל הדואר והטלגרף, כי התחזוקה של אייפל כה גרועה, שהוחלט למכור אותו כגרוטאה. לוסטיג הוסיף על מנת למנוע התנגדות ציבורית, קיומה של ההצעה הוא סוד מדינה, עד שיושלמו כל הפרטים. הוא בחר את ההצעה של המשתתפים, אנדרה פואסון (אנדרה פואסון), וסיכם שיעביר לו את הכסף במזומן. לוסטיג גבה את התשלום מפואסון ומיהרמלט מהעיר ועזב לווינה. פואסון היה פגוע מכדי להתלונן במשטרה ולהודות שהוא הולך שולל.סיום חודש לאחר מכן חזר לוסטיג לפריז, לארגן פגישה עם סוחרים מתכת אחרים, הציע להם להתלונן במשטרה. מגדל אייפל, והתכוון לחזור על התרגיל.
תיאור
מגדל אייפל הוא מבנה ברזל קל יחסית, אשר נבנה ממסבכים המקנים לו יציבות רבה על אף שמסתו קטנה יחסית. המגדל בנוי מ-18,038 קורות ברזל חשיל שחוברו בכשניים וחצי מיליון מסמרות.[3] לבנייתו נעזרו ב-300 טפסנים אקרובטים. לוחות הברזל והחומרים עובדו במפעלים והובאו לאתר הבנייה כשהם מוכנים להרכבה. בבניית המגדל השתמשו ב-7,300 טון ברזל. משקלו של המגדל כ-10,100 טון. המגדל נצבע מדי שבע שנים, ולמבצע הצביעה דרושים כ-60 טון צבע.[3]
גובהו המרכיב של המבנה 33 עם (מפני הקרקע עד קצה האנטנה בראשו), ובו שלוש קומות עיקריות:
קומה א', בגובה 57 מטר מעל פני הקרקע
קומה ב', בגובה 115 מטר מעל פני הקרקע
קומה ג', בגובה 276 מטר מעל פני הקרקע
בתוך רגלי המגדל ישנן מעליות גדולות נושאות כשישים איש כל אחת עד הקומה השנייה. בקומה השנייה ישנה מעלית אחרת, קטנה יותר, שעולה לקומה השלישית. במבנה ישנן 1,665 מדרגות, המגיעות עד הקומה השלישית, אך הן פתוחות לקהל רק עד הקומה השנייה, אליה מובילות 1,120 מדרגות.
