ראיון על פנקסים ויומנים אישיים מטופלים בציורים ,רישומים וטקסט שהוא יומן חיים של הצייר הישראלי רפי פרץ raphael perez
שאלה: מה היה המקור והרעיון ליצור ספרי האמן?
המקור לפנקסים והיומנים זו בעצם הביוגרפיה האישית, המצוקה הנפשית בה הייתי כבחור צעיר ובתוך הארון , נער שבא מבית מסורתי חם ואוהב שהנושא של זהות מינית היה משהוא שלא נחשפים אליו בסוף שנות השבעים והשמונים ( אני יליד 1965)
שאלה:כמה שנים עסקת ביצירת הפנקסים והיומנים המטופלים
תשובה : זה התחיל בכתיבת היומן בצורה של טקסט בשנות הנעורים מגיל 17 עד גיל 32 ..כך שקרוב ל 15 שנה לפחות
שאלה : כמה פנקסים ויומנים נוצרו
תשובה: נוצרו 12 פנקסים ויומנים
שאלה:מה גודל הפנקסים והיומנים ?
תשובה: גודל הפנקסים והיומנים השונים הוא 10 - 20 סנטימטר בוורייציות שונות.
שאלה: האם חוץ מפנקסים ויומנים אישיים מצויירים עשית ספרי אמן נוספים
תשובה: יצרתי 12 פנקסים ויומנים , בנוסף לזה עשיתי ספרי אמן , ספרי סקיצות , 40 ספרים שונים , חלק מהספרים הם ענקיים בגודל של 1.5 מטר על 1 מטר , ספרים בשיתוף ובהשפעת ציורי ילדים , ספרים שנעשו על אטלס, ספרי קריאה שבחלקם הטקסט של הספר היה חשוב לי אז הדגשתי אותו בדף המצוייר , הרבה ספרי רישום וספרי סקיצות בהם ציירתי בעיקר זוגות , מודלים של נשים וגברים , בני זוג שהיו לי, ספרי אמן שהוקדשו לנושאים של חיות, טבע דומים , פרחים , עציצים ועוד
שאלה: האם כל הפנקסים והיומנים אותו דבר ?
תשובה: לא רכשתי פנקסים ויומנים שונים בגדלים קטנים שונים חלקם לאורך , חלקם לרוחב, עם סוגי נייר מיוחדים , סוגי כריכות שונות ,חיפשתי פנקסים שונים ומעוצבים ועליהם כתבתי את הפחדים וההתלבטויות בנושא הזהות המינית ההומוסקסואלית , בתחילה נכתב הטקסט בלבד, מעין יומן אישי , בשלב מאוחר יותר נבהלתי מהטקסט שכתבתי אז התחלתי לעלות על הטקסטים ברישומים וציורים , כדי שלא יראו את הטקסט והתוכן
שאלה: מדוע הרגשת צורך לצייר ולהסתיר את הטקסט ביומנים האישיים ?
תשובה : תחשוב על נער בתחילת שנות השמונים מבית מסורתי , בירושלים שהיא עיר שמרנית, ההסתרה נבעה מחוסר קבלה עצמית , כך שהיכן שנכתבו טקסטים שקשורים לפחדים מהנטייה המינית ההומוסקסואלית הם הוסתרו על ידי כתמים , ציורים , רישומים וצבעים
שאלה: באיזה מדיום יצרת את הפנקסים והיומנים ?
תשובה: השתדלתי שכל פנקס ויומן יצוייר במדיום שונה , ישנו פנקס של צבעי מים , פנקס של מרקרים , טושים , פנקס של צבעי דיו, פנקס של צבעי אקריליק ..
שאלה: מתי החלטתה שהיומן , פנקס גמור ומה שלבי העבודה שהיו לך ?
תשובה: זו שאלה מרתק , על חלק מהפנקסים עבדתי מספר שנים , כל פעם העמסתי עליהם שוב ושוב, בתחילה זה היה רק טקסט, אחר כך כל דף נצבע במדיומים שונים של דיו, מרקר, צבעי מים - הצבעים הללו לא כיסו את הטקסט כי הם שקופים ודלילים , בכל פעם הצביעה על הטקסט היתה שונה , לדוגמא עם המרקרים עשיתי בכל דף אותיות בעברית ואנגלית כרקע , עם הדיו וצבעי המים זה היה רקעים מופשטים , בחלק זה היה צורות גיאומטריות , בחלק פרצופים , בחלק חייות כרקע....
כשסיימתי את הרקעים הרגשתי שזה לא מסתיר מספיק את הטקסט אז עליתי ברישומים גדולים יחסית ואקספרסיבית להסתיר את הטקסט ... ואחר כך היכן שהיה רווח או חלל ריק יצרתי רישומים קטנים מאוד של דמויות ,חיות וכו...
בכל דף בפנקס ישנו רישום בחלק העליון והחלק התחתון של כל דף בפנקס , וכל הרישומים שונים אחד מהשני , מדובר על אלפי רישומים קטנטנים על כל פנקס ופנקס
שאלה: מהו הדבר המיוחד ביותר בעיניך בספרי האמן שלך?
תשובה: המיוחד בספרי אמן שלי שהם באים לספר סיפור של מצוקה פסיכולוגית, לא סתם יומן דקורטיבי אלה רואים בהם את המתח בו נער ובחור צעיר נמצא , הבדידות וחוסר היכולת שלו לחשוף את עצמו בפני כולם ...
שאלה: איזה תגובות קיבלת מהקהל לאחר שיצאו לאור ספרי האמן שלך?
תשובה: אני מצייר גם בסגנון נאיבי וגם יצירות ריאליסטיות , יש שרואים בעבודות הללו של הפנקסים והיומנים כיצירות הטובות ביותר שלי משום שהם מאוד אישיות, פרטיות, אינטימיות , אקספרסיביות, מקוריות , מעט מאוד אנשים יוצרים במדיום הזה פנקס יומן מטופל ומצוייר שמספר סיפור אישי ... המדיום הזה דורש המון השקעה וזמן , תחשבו כמה זה לא כלכלי להשקיע 15 שנה מהחיים שלך , את כל שעות הפנאי שלך ביצירה שלא ניתן להערכה , יכולתי ללמוד פעמיים לימודי רפואה בזמן שהשקעתי בפנקסים והיומנים ...
שאלה:מהו הדבר שבו אתה מתאמץ להשיג בעבודתך בספרי האמן?
תשובה: רציתי בעיקר לפרוק את המתח הנפשי והבדידות בשנות הנעורים עד שהגעתי לגיל מבוגר והייתי עצמאי כלכלית כך שיוכלתי לחיות את חיי בלי להרגיש תלוי באף אחד. לא במסגרת המשפחתית שפחדתי שלא תקבל את זה בהבנה ( אני בא מבית מסורתי) היום אני מבין שהחששות הללו היו לשווא , משפחתי קיבלה את ההומוסקסקסואליות שלי בהבנה למרות שאימי עד היום מפנטזת שאתחתן עם אישה ואבי ילדים , היום לי גם פחדים לצאת מהארון במסגרת הצבאית , שרות של שלוש שנים מגיל 18-21 , מדובר על תחילת שנות השמונים כאשר אני נער.
שאלה:איזה טיפים אתה מנחה למי שמעוניין ליצור ספר אמנות משלו?
תשובה : תהיו אותנטיים , תספרו את הסיפור האישי שלכם , האוטוביוגרפי, הפסיכולוגי, הפילוסופי אם יש לכם רעיון ( זה לא חייב להיות פצע או כאב כפי שאני ניגשתי ליצירת הפנקסים והיומנים) תתנסו במדיומים שונים של צבעי מים , טושים , מרקרים , צבעי אקריליק , צבעי שמן , עטים , רפידוגרפים שונים וסוגי יומנים שונים .
... יצרתי ספרי ענק בגדולים של מטר וחצי ושם הדבקתי רישומים מתקופת הלימודים כך שניתן להדביק ביומן רישומים קטנים או משהוא אישי שיצרתם ..
העבודה על הפנקסים והיומנים היא מאוד סזיפית ודורשת הרבה זמן כך שמי שניגש לזה מתוך סיבות אישיות ולספר סיפור חיים פרטי יהיה לו את הכוח להשקיע את הזמן הרב הדרוש ליצירת פנקסים ויומנים מקוריים מאוד.
ישנו זאנר של ספרים דקורטיביים שזה לדעתי סוג אחר של יצירה , אני אישית פחות מתחבר לקולאז שלוקחים דימויים מעיתון או תמונות לא אישיות זה הופך את זה היומן למלאכת יד ופחות לאמנות
שאלה: איזה תגובות קיבלת מהקהל לאחר שיצאו לאור ספרי האמן שלך?
תשובה: אני מצייר גם בסגנון נאיבי וגם יצירות ריאליסטיות , יש שרואים בעבודות הללו של הפנקסים והיומנים כיצירות הטובות ביותר שלי משום שהם מאוד אישיות, פרטיות, אינטימיות , אקספרסיביות, מקוריות , מעט מאוד אנשים יוצרים במדיום הזה פנקס יומן מטופל ומצוייר שמספר סיפור אישי ... המדיום הזה דורש המון השקעה וזמן , תחשבו כמה זה לא כלכלי להשקיע 15 שנה מהחיים שלך , את כל שעות הפנאי שלך ביצירה שלא ניתן להערכה , יכולתי ללמוד פעמיים לימודי רפואה בזמן שהשקעתי בפנקסים והיומנים ...
